מטפל או מטפלת לאבא ואמא: השאלות החשובות לפני שמכניסים מישהו הביתה
ההחלטה להכניס מטפל או מטפלת לבית של הורה מבוגר מורכבת רגשית ומעשית. מה לבדוק, איך מתכוננים ואיך בונים יחסי עבודה טובים.
יש רגע שבו משפחות רבות מבינות שההורה המבוגר כבר לא יכול להסתדר לבד. אולי זו נפילה, אולי אשפוז, ואולי פשוט הצטברות של קשיים קטנים שהפכו את היום יום למסוכן. ההחלטה להכניס מטפל או מטפלת הביתה היא אחת ההחלטות המורכבות ביותר שבני משפחה מקבלים, גם בגלל ההיבטים המעשיים והכספיים וגם בגלל המטען הרגשי. מדובר באדם זר שיגור או יבלה שעות ארוכות בבית של מי שאתם אוהבים, ויהיה אחראי על הרגעים האינטימיים ביותר שלו. תכנון נכון, בדיקה יסודית ותקשורת פתוחה יכולים להפוך את השינוי לטוב עבור כולם.
להגדיר קודם את הצרכים
לפני שמתחילים לחפש, חשוב להבין בדיוק איזו עזרה נדרשת. האם ההורה זקוק לעזרה בפעולות בסיסיות כמו רחצה, הלבשה ואכילה, או בעיקר לליווי, לבישול ולעזרה בסידורים? האם נדרשת נוכחות לאורך כל היממה, או כמה שעות ביום? האם יש מצב רפואי שמחייב ידע מיוחד, כמו דמנציה, מחלת פרקינסון או מגבלה בתנועה?
כדאי לשבת עם כל בני המשפחה הרלוונטיים, ואם אפשר גם עם ההורה עצמו, ולכתוב רשימה מסודרת של המשימות, של שעות היום שבהן העזרה הכי נחוצה ושל העדפות אישיות. ההורה אולי מעדיף מטפל דובר שפה מסוימת, מטפלת דווקא או מישהו עם ניסיון בבישול מסוג מסוים. ככל שההגדרה מדויקת יותר, קל יותר למצוא התאמה טובה.
חשוב גם להתייעץ עם הרופא המטפל, עם עובדת סוציאלית בקופת החולים או במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. הם יכולים לעזור להעריך את רמת התלות ולהכווין לזכויות ולשירותים קיימים.
זכויות ומימון: לברר לפני שמחליטים
בישראל קיימים מנגנונים שונים שיכולים לסייע במימון טיפול בבית, ובראשם גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי, שמיועדת למי שזקוק לעזרה בפעולות היום יום. הזכאות וההיקף נקבעים לפי הערכת תלות, והגמלה יכולה להינתן כשעות טיפול דרך חברת סיעוד או, בתנאים מסוימים, בכסף. בנוסף, לחלק מהאנשים יש ביטוח סיעודי פרטי או קבוצתי, או זכויות דרך קופת החולים.
הכללים, הסכומים והתנאים משתנים מעת לעת ותלויים במצב האישי, ולכן מומלץ לברר מול הגורמים הרשמיים ולהיעזר בעובד סוציאלי, ביועץ זכויות או בעורך דין שמתמחה בתחום. כדאי לעשות את הבירור הזה מוקדם, כי תהליכי הערכה והגשה לוקחים זמן.
מטפל ישראלי או עובד זר
משפחות רבות מתלבטות בין העסקת מטפל מקומי לכמה שעות ביום לבין העסקת עובד סיעודי זר שגר בבית. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות. מטפל לכמה שעות מאפשר יותר פרטיות ופחות שינוי בבית, אבל לא מספק מענה בלילה ובסופי שבוע. עובד שגר בבית מעניק נוכחות קבועה וביטחון, אבל דורש חדר משלו, היערכות לחיים משותפים ועמידה בדרישות החוק.
העסקת עובד זר בתחום הסיעוד מחייבת היתר העסקה, והיא נעשית לרוב דרך לשכה פרטית מורשית. יש להכיר את זכויות העובד, ובהן שכר מינימום, ימי מנוחה, ביטוח רפואי, הפרשות סוציאליות ותנאי מגורים הולמים. אי עמידה בחובות האלה עלולה לגרור תביעות וקנסות, ובעיקר פוגעת באדם שאמור לטפל בהורה שלכם. מומלץ להיעזר ביועץ מקצועי שמכיר את התחום לפני החתימה על הסכם.
הראיון והבדיקות
כשמגיעים לשלב הראיונות, כדאי להכין שאלות מראש ולערב בהם את ההורה, אם מצבו מאפשר. כמה דברים שחשוב לבדוק:
- ניסיון קודם בטיפול באנשים במצב דומה, ולכמה זמן
- ממליצים שאפשר לדבר איתם בפועל, ולא רק מכתבי המלצה
- הכשרה בעזרה ראשונה ובטיפול אישי
- שפות משותפות עם ההורה ועם בני המשפחה
- זמינות, ציפיות לגבי שעות וחופשות ואופי באופן כללי
מעבר לכישורים, שימו לב לחיבור האישי. איך המועמד מדבר עם ההורה? האם הוא סבלני, מכבד ומקשיב? לפעמים התחושה בפגישה הראשונה אומרת יותר מכל קורות חיים. אם אפשר, תקופת היכרות קצרה לפני התחייבות לטווח ארוך יכולה לחסוך אכזבות.
להכין את הבית ואת ההורה
כניסה של מטפל היא שינוי גדול עבור ההורה. כדאי להכין אותו מראש, לשתף אותו בתהליך ולהציג את העזרה כדרך לשמור על עצמאותו ועל היכולת להמשיך לגור בביתו. חלק מהמבוגרים מגיבים בהתנגדות בהתחלה, וזו תגובה מובנת. סבלנות, הקשבה ושיחות חוזרות עוזרות.
אם המטפל יגור בבית, יש להכין עבורו חדר נקי ונוח, עם מקום לחפצים אישיים ופרטיות. כדאי להכין דף מידע מסודר: תרופות ושעות נטילתן, רופאים ומספרי חירום של בני המשפחה, הרגלי אכילה, העדפות ושגרת יום. בשבועות הראשונים, נוכחות של בן משפחה בחלק מהזמן תעזור להעביר ידע ולבנות אמון.
יחסי עבודה טובים לאורך זמן
מטפל טוב הוא נכס יקר, וכדאי לשמור עליו. יחס מכבד, תשלום מסודר ובזמן, הקפדה על ימי המנוחה והקשבה לקשיים יוצרים יחסי עבודה יציבים. עבודה סיעודית שוחקת מאוד, פיזית ורגשית, ומטפל שמרגיש מוערך ונתמך יעניק טיפול טוב יותר.
במקביל, חשוב לשמור על מעורבות. ביקורים קבועים, שיחות עם ההורה ועם המטפל ותשומת לב לשינויים במצב הרוח, במשקל או בהתנהגות של ההורה יאפשרו לזהות בעיות מוקדם. תקשורת פתוחה, שבה המטפל מרגיש בנוח לשתף בקשיים ובשאלות, היא הבסיס לטיפול טוב.
כדאי לחשוב מראש גם על ימים שבהם המטפל לא יהיה זמין, בגלל חופשה, מחלה או עזיבה פתאומית. תוכנית גיבוי פשוטה, שבה ברור מי מבני המשפחה נכנס לתמונה, אילו שירותי מחליף קיימים דרך חברת הסיעוד או הלשכה ואיפה נמצא דף המידע המעודכן, תחסוך הרבה לחץ ברגע האמת ותבטיח שההורה לא יישאר בלי מענה אפילו ליום אחד.
לסיכום, הכנסת מטפל הביתה היא החלטה שמשנה את חיי ההורה ואת חיי המשפחה כולה. הגדרה מדויקת של הצרכים, בירור מסודר של הזכויות בעזרת אנשי מקצוע, בדיקה יסודית של המועמדים, הכנה רגשית ומעשית ויחסי עבודה מכבדים יאפשרו להורה ליהנות מטיפול טוב ולהמשיך לחיות בכבוד בבית שהוא מכיר ואוהב.