אימצתם כלב מעמותה? כך עוברים את השבועות הראשונים ובונים אמון מהיום הראשון

אימוץ כלב מעמותה או מכלבייה הוא מעשה של נתינה, ועבור משפחות רבות גם תחילתה של מערכת יחסים מופלאה. אבל הדרך מהכלוב בכלבייה אל הספה בסלון לא תמיד חלקה. כלב מאומץ מגיע לרוב עם עבר שאיננו מכירים, עם הרגלים שלא תמיד מתאימים לבית ועם מתח טבעי מול סביבה חדשה לגמרי. השבועות הראשונים הם קריטיים, והגישה הנכונה בהם יכולה לקבוע את אופי הקשר לשנים הבאות. החדשות הטובות הן שרוב הכלבים המאומצים מסתגלים יפה מאוד, בתנאי שנותנים להם זמן, שגרה וסבלנות.

כלל השלושות: לנהל ציפיות

בקרב מתנדבים ומאלפים נפוץ מה שמכונה כלל השלושות. בשלושת הימים הראשונים הכלב בדרך כלל מבולבל ומוצף, עשוי לא לאכול, להסתתר או להיראות שקט מהרגיל. בשלושת השבועות הראשונים הוא מתחיל להבין את השגרה ולהראות יותר מהאופי האמיתי שלו, ולפעמים גם התנהגויות שלא ראיתם קודם. אחרי כשלושה חודשים, רוב הכלבים כבר מרגישים בבית ומפתחים קשר יציב עם המשפחה.

זו כמובן הערכה כללית ולא חוק, אבל היא עוזרת לא להיבהל. כלב שנראה שקט ומנומס ביום הראשון עשוי להפגין יותר אנרגיה בהמשך, וכלב שנראה מבוהל בהתחלה עשוי להפתיע לטובה כשהוא נרגע.

להכין את הבית לפני ההגעה

כדאי להכין מראש פינה שקטה עם מיטה, קערת מים וכמה צעצועים, רחוק ממקומות המעבר הסואנים. הפינה הזו תשמש לכלב מפלט, ואת זה צריך לכבד, גם מצד הילדים. אם מתכננים להשתמש בכלוב אילוף, כדאי לפתוח אותו ולהשאיר את הדלת פתוחה, כך שהכלב יוכל לבחור להיכנס אליו.

חשוב גם לעשות סקירת בטיחות: להרחיק חוטי חשמל, חומרי ניקוי ותרופות, לסגור פחי אשפה ולבדוק שהגדר בחצר שלמה. כלבים חדשים נוטים לנסות לברוח בימים הראשונים, ולכן קולר עם דסקית זיהוי ופרטי קשר, יחד עם שבב תקין ורשום, הם חובה מהרגע הראשון.

הימים הראשונים: פחות זה יותר

הפיתוי להציג את הכלב החדש לכל המשפחה המורחבת, לשכנים ולחברים הוא גדול, אבל עדיף להתאפק. בימים הראשונים כדאי לשמור על בית רגוע, עם מעט אורחים ומעט גירויים. טיולים קצרים בשכונה שקטה, בשעות קבועות, יעזרו לכלב להכיר את הסביבה בלי להיות מוצף.

תנו לכלב לבוא אליכם בקצב שלו. אל תכפו חיבוקים או ליטופים, במיוחד לא על הראש, ואל תעירו אותו כשהוא ישן. כלבים רבים מהכלביות לא ישנו ברצף במשך תקופה ארוכה, והשינה בבית החדש היא חלק חשוב מההתאוששות שלהם.

שגרה וגבולות ברורים

כלבים מרגישים בטוחים כשהעולם צפוי. שעות קבועות לארוחות, לטיולים ולשינה עוזרות לכלב להירגע מהר יותר. כדאי שכל בני המשפחה יסכימו מראש על הכללים: האם מותר לעלות על הספה, איפה הכלב ישן, מי מאכיל ואילו מילים משמשות לפקודות. כשכל אחד מתנהג אחרת, הכלב מתבלבל.

גם אם הכלב הגיע עם הרגלים לא רצויים, כמו משיכה ברצועה או קפיצה על אנשים, הדרך לשנות אותם היא בחיזוק חיובי ולא בעונשים. כלב שעבר חוויות קשות עלול להגיב לצעקות ולכוח בפחד או בתוקפנות, ולכן חשוב לתגמל את מה שרוצים לראות ולהתעלם, ככל האפשר, ממה שלא רוצים.

היכרות עם ילדים ועם חיות אחרות

אם יש בבית ילדים, חשוב להסביר להם מראש איך מתנהגים עם כלב חדש: לא לרדוף אחריו, לא להפריע לו כשהוא אוכל או ישן, ולתת לו להתקרב בעצמו. בשבועות הראשונים כל מפגש בין הכלב לילדים צעירים צריך להיות בהשגחה של מבוגר.

היכרות עם כלב או חתול שכבר גרים בבית דורשת תכנון. עם כלב אחר, עדיף להיפגש לראשונה על שטח ניטרלי, למשל בטיול משותף ברצועות, ורק אחר כך להיכנס יחד הביתה. עם חתול, כדאי להפריד בהתחלה בין החדרים ולאפשר היכרות הדרגתית דרך ריחות ודרך דלת סגורה, לפני מפגש ישיר.

בריאות ועזרה מקצועית

גם אם העמותה מסרה תיעוד רפואי, כדאי לקבוע ביקור אצל וטרינר בשבועות הראשונים. הביקור יאפשר להכיר את הכלב, לוודא שהחיסונים והטיפולים נגד טפילים מעודכנים ולבדוק אם יש בעיות שדורשות מעקב. חשוב לוודא גם שפרטי הבעלות בשבב עודכנו על שמכם.

אם הכלב מראה סימנים של חרדה קשה, תוקפנות, חרדת נטישה כשנשאר לבד או פחד קיצוני מרעשים, אל תחכו שזה יעבור מעצמו. מאלף או יועץ התנהגות מוסמך שעובד בשיטות חיוביות יכול לבנות תוכנית שמתאימה בדיוק לכלב שלכם. עמותות רבות גם מציעות ליווי למאמצים, ושווה להיעזר בהן.

להשאיר את הכלב לבד בפעם הראשונה

אחד הרגעים המלחיצים לבעלים חדשים הוא היום שבו צריך לחזור לעבודה ולהשאיר את הכלב לבד בבית. כלבים מאומצים רבים חוו נטישה, ולכן הם רגישים במיוחד לפרידות. כדאי להתחיל בתרגול כבר בימים הראשונים: לצאת מהבית לכמה דקות, לחזור ברוגע, ולהאריך את משך הזמן בהדרגה.

חשוב שהיציאות והחזרות יהיו עניין שגרתי ולא דרמטי. פרידה ארוכה ונרגשת, או קבלת פנים סוערת, מעצימות את המתח סביב הרגעים האלה. עדיף לצאת בשקט ולחזור בשקט, ורק אחרי שהכלב נרגע לתת לו תשומת לב.

לפני שיוצאים לפרק זמן ארוך, כדאי לקחת את הכלב לטיול מספק, להשאיר לו צעצוע לעיסה או משחק חשיבה ולוודא שיש לו מים ומקום נוח. אם הכלב נובח ללא הפסקה, הורס דברים או מלכלך רק כשהוא לבד, ייתכן שמדובר בחרדת נטישה, וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע בהקדם.

לסיכום, אימוץ כלב הוא התחלה ולא סוף הדרך. שבועות ראשונים רגועים, שגרה ברורה, גבולות עקביים ושימוש בחיזוק חיובי יאפשרו לכלב לגלות שהוא סוף סוף בבית. עם הזמן תגלו שהסבלנות שהשקעתם בהתחלה החזירה את עצמה פי כמה, בחבר נאמן שבחר בכם בחזרה.